“השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות"

הציטוט הזה של אלן טיורינג עונה יפה על השאלה שעולה הרבה בתקופה הזו. למרות שבהשכלתו הרשמית טיורינג היה מתמטיקאי, הוא נחשב לאחד מהאבות המייסדים של מדעי המחשב, ובאופן כללי מדובר באחד המוחות המבריקים בתולדות האנושות.

תמונה של טיורינג הנוצרה ע"י AI

על שמו גם נקרא "מבחן טיורינג" המפורסם, אותו הציע ב-1950 כמדד לאפשרות שמכונה תצליח להגיע לרמת אינטליגנציה אנושית: שימו אדם בחדר עם מחשב ואפשרו לו, דרך ממשק טקסטואלי בלבד, לשוחח בשפה טבעית עם שתי "פרסונות" (היום אנחנו קוראים לזה לצ'וטט). אחת הפרסונות היא אדם רגיל והשנייה היא מחשב. אם אין לאדם שבחדר יכולת לקבוע בוודאות מי הוא מי, המחשב עבר את המבחן בהצלחה. 

אפשר לומר שטיורינג חזה את ChatGPT, אבל בתקופה שבה המאמר פורסם היה מדובר בניסוי מחשבתי מעניין, וכמובן מדע בדיוני רחוק. מה שמעניין הוא, שבמקור טיורינג קרא למבחן שלו "משחק החיקוי", מפני שהאתגר לא היה ליצור "מכונה חושבת" - אלא מכונה שתצליח לחקות בני אדם בצורה מספיק טובה כך שלא נוכל לזהות את החיקוי. השאלה האם המכונה באמת "חושבת" היא "כה חסרת משמעות שאין טעם לדון בה" לדבריו.

אני חושב שזה נכון פעמיים: 

פעם אחת, כי כשאנחנו מדברים על חשיבה, אנחנו מדברים על פעולה ביולוגית המבוססת על מוח ביולוגי.

ברמה הבסיסית ביותר, חשיבה היא תהליך עיבוד של מידע, ובמובן הזה גם מחשבון כיס "חושב" - אבל זה לא מה שאנחנו מתכוונים אליו. לכן פעולה של חשיבה תיראה שונה מאוד במקרה של בינה מלאכותית ולכן אין טעם לדון בזה. 

הסיבה הנוספת שהוא צדק, היא שזה באמת לא משנה. נניח שאתם מגלים כי מחצית מהאנשים שאתם פוגשים הם בעצם מכונות ולא בני אדם, אבל אין לכם שום אפשרות לדעת את זה כי הם מבצעים סימולציה מושלמת של בני אדם, האם תתייחסו אחרת לאנשים בחייכם? 

אז מכונות עדיין לא חושבות באופן בו אנחנו חושבים, אבל ב"משחק החיקוי" הן שולטות היטב, ולא רק שניצחו בו, הן כבר מזמן עקפו אותנו. 

גם אם מדי פעם נופלת טעות פה ושם, אין שום אדם שמסוגל לייצר טקסטים בכמות ובאיכות שבינה מלאכותית יכולה לייצר, בשניות בודדות, ובכל שפה שקיימת. זמן קצר לאחר שהן ניצחו אותנו בתחום השפה, הן כבשו תחומים נוספים, שהבטיחו לנו שהן לעולם לא יוכלו לכבוש כי מכונה לא יכולה להיות "יצירתית" - מוזיקה ותמונה. בינה מלאכותית יכולה ליצור בשניות מוזיקה מכל ז'אנר ואין שום אפשרות להבדיל בין היצירות הללו ליצירות "אנושיות". ואני חושב שאפשר להסכים שמחשבים היום יודעים להבין וגם ליצור תמונות טוב יותר מכל אדם, משהו שלא היה אפשר להעלות על הדעת עד ממש לאחרונה. 

הטריטוריה הבאה שמכונות בדרך לכבוש היא וידאו. 

וידאו כבר מציג סט חדש ושלם של אתגרים - בשביל לייצר וידאו שיראה אמין המכונה צריכה להבין לא רק איך הם נראים אלא איך הם מתנהגים. איך נראית תנועה של בד ברוח ולמה זה יראה שונה מתנועה של פרווה או שרשרת ברזל. איך דברים נופלים ומה קורה להם כשהם נתקלים בקרקע, או באובייקט אחר. איך עובדת תאורה ואיך היא צריכה להשתנות בצורה אמינה (המוח שלנו ממש טוב בלזהות מעברי תאורה לא הגיוניים). וידאו הוא בעצם אוסף של פריימים והמכונה לא צריכה רק ליצור את כל הפריימים האלה בצורה טובה (אתגר עצום בפני עצמו), אלא גם לדאוג שהמעבר ביניהם יראה נכון ומדויק. אנחנו כבר לא מדברים על חיקוי של שיחה. אנחנו מדברים על חיקוי של המציאות.

 האם אנחנו כבר שם? עדיין לא, אבל המכונות סוגרות את הפער במהירות. המציאות בה כל סרטון יכול להיות AI כמעט כאן. אני לא מדבר על וידאו שבוצעה עליו עריכה, או אפילו Deepfake שזה מניפולציות AI המתבצעות על וידאו אמיתי. אני מדבר על סצנות שלמות באיכות 4K HD שמעולם לא צולמו וגם לא התרחשו. כמות הדברים הטובים והרעים שאפשר לעשות עם טכנולוגיה כזאת היא בלתי נתפסת. אם וידאו ניתן לזיוף בצורה קלה ואמינה כמו זיוף של מסמך, מה הולכות להיות ההשלכות על מערכת המשפט שלנו? אכיפת החוק? חדשות? תעמולה במדיה חברתית? האם יהיה עוד טעם להשתמש במצלמות אבטחה במרחבים ציבוריים?

הבעיה עם פוסטים על AI שהם מתיישנים לא רלוונטים ממש מהר. כדי להבין כמה מהר הטכנולוגיה הזאת מתקדמת אפשר להשוות את הוידאו הויראלי שיצא בערך לפני שנה (2023) תחת הכותרת "וויל סמית אוכל ספגטי". קרינג' במיטבו. שנה לאחר מכן Open AI הדהימו את העולם עם מודל SORA שיודע לייצר וידאו ריאליסטי באיכות מדהימה בהתבסס על תיאור טקסטואלי. מתחרה חדש לכתר נקרא Dream Machine וכמה מן ההדגמות שלהם גרמו לי להרים את הגבות יותר מאילון לוי אחרי שאלה מוזרה של מגישת חדשות בריטית.

אנחנו חיים בתקופה מופלאה וקיבלנו כיסאות בשורה הראשונה לצפייה במהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בהיסטוריה, אבל זה ידרוש מאיתנו הסתגלות רצינית ועיסוק בשאלות שאף אחד לא היה צריך באמת להתעסק בהן באופן רציני.

כשמכונות מסוגלות לחקות אותנו ואת המציאות שלנו בצורה שאף אולפן הוליוודי לא הצליח לדמיין, זה כבר לא משנה אם המכונות באמת "חושבות" או לא. מה שמשנה הוא מה אנחנו חושבים ואיך אנחנו הולכים לעצב מחדש את דפוסי החברה שלנו כשאין בעצם הוכחה לשום דבר. 

ולסיום, קבלו את הפרסומת הכי קריפית שתראו בחיים. עוצבה בכוונה כפארודיה על פרסומות מהניינטיז ונוצרה באמצעות פסגת הטכנולוגיה של אמצע 2023. אחחח איזו תקופה רחוקה ותמימה זו הייתה.